בהתבטאות יוצאת דופן, ביקר אחד מבכירי חמס את אירגונו על המצב השורר בעזה. גאזי חאמאד אומר כי לחמאס חלק רב בהדרדרות המצב בעזה בזמן האחרון. “עזה סובלת מאנרכיה מוחלטת" אמר חאמאד, עיתונאי בכיר לשעבר ואחד מדוברי חמאס כיום. את מאמר זה פרסם חאמאד בשפה הערבית, בעיתון "אל-איאם" העיתון היומי של הרשות הפלסטינאית. אין ספק שדברים אלו, שבאו בהפתעה גמורה, נותנים רוח גבית חזקה להסברה ישראלית.
חאמאד מאיץ בפלסטינים לשים לב לעצמם ולאחריותם על המצב, ולהפסיק להאשים את ישראל. “כרגע, המצב בעזה הוא בלתי נסבל, סיוט, ומשא שבלתי ניתן לחיות תחתיו". חאמאד נמנע מלהאשים ישירות את איסמעיל הנייה ראש ממשלת חמס שאחראי באופן ישיר להמשך מעגל שפיכות הדמים כנגד עמו שלו.
אך בדבריו הוא רומז: “כולנו חלינו בחיידק הטיפשות איבדנו את תחושת הכיוון". הוא פנה למליציות החמושות בצורה נרגשת: “רחמו על עזה, רחמו עלינו ועל ילדינו. תנו לעזה לנשום, תנו לעזה לחיות". חאמאד אף תהה על המשך מדיניות הירי לעבר ישראל, אשר בעוד שגרמה אך לאבידות מעטות בקרב אזרחי ישראל, גרמה לאבידות קשות אצל הפלסטינים בעקבות התגובה הישראלית. הוא מבקש מכל הקבוצות לדבוק במדיניות חמס, אשר כארגון טרור מבין שיש להפסיק, לפחות כרגע, את ירי הרקטות לעבר ישראל.
אין ספק, שאזרחי ישראל צריכים להיות קשובים לקולות "שפויים" אלו הבאים מתוך מחנה הטרור. נראה, שככל שהתגובה הישראלית קשה יותר, כן ייטב. ככל שאנחנו משדרים לאוייבינו מסר חד וברור – כך הם מבינים אותו טוב יותר.
ועל אותו העיקרון יהיו נכונים אף הדברים הבאים. דוקא בימים אלה, ימי חורבן היסטורי, בהם אנו עדים להתבטאויות חריפות מצד אנשי הרשות הפלסטינית על זכותנו על ירושלים, יש להבין דבר אחד. ככל שנתעקש יותר, ונעמוד על זכותנו בארץ מולדתנו, זכותנו על ירושלים, זכותנו על המקומות הקדושים, ובראשם – הר הבית, כן נחזק את מעמדנו. חיזוק זה הוא הן כלפי חוץ, כלפי אומות העולם, וכלפי העולם הערבי, אך אולי אף חשוב יותר – כלפי עצמנו. ככל שהמסר אותו נשדר כלפי העולם הערבי יהיה חד יותר וברור יותר, כך הצד השני יבין את הרצינות שלנו, ויפנים את אחיזתנו בארצנו.
מענין לענין באותו ענין. יתכן שדברים אלו יישמעו מוזרים לאוזן שאיננה רגילה לדבר במושגים אלה של "זכותנו על ארץ ישראל", ושל "מקומות קדושים", אך דא עקא, אם לא נבין, כולנו, דתיים כחילונים, שהנחלת ההסטוריה של עמנו לדור ההמשך היא משימה בעלת חשיבות לאומית, לא ניצלח.
כשהחלה ההתיישבות העובדת את תחילת דרכה בארץ, קבעו ראשיה טיול בזמן החופש הגדול. מה יותר מתאים מטיול לילדי הקייטנות בתקופת הקיץ. אלא שאת תאריך הטיול קבעו לתשעה באב. אף רב לא ביקר החלטה זו של ההתיישבות. אך לא אחר מאשר ברל כצנלסון פרסם שני מכתבי מחאה בעיתונות, בהם הוא קבע באופן נחרץ: אם אנו לא נדע להנחיל את ההסטוריה של עמנו לילדינו – לא תהיה לנו הזכות להמשך קיומנו כעם.
והמסר – חד וברור!
